מקפא יוגורט וסומק התחיל מהשראה, היה מאכזב ואז הצליח לגמרי להפתיע

לפני כמה ימים חזרנו מסיור בואדי ניסנאס בחיפה, עם ארז גולקו.

סיור עשיר במפגשים עם פינות חמד בשוק הנפלא הזה, עם טעימות קטנות של דברים מאד מיוחדים.

מאפה עם גבינת ג’יבני הערבית, חלבה מיוחדת, ממתק סירופ חרובים, מיני תבלינים, חומוס, פלאפל.

מכל הטוב שיש לשוק הקטן והמקסים הזה להציע.

היה יום חם, והדבר שרובנו חזרנו איתו מהסיור זה “להשתמש יותר בסומק.”

אני מאד אוהבת סומק. זה תבלין שהכרתי בתור ילדה רק במסעדות “על האש” כזה שנותן את הצבע הסגול לסלט בצל, אולי גם על סלט עלים וזהו.

ככל שהכרתי את התבלין המיוחד והטעים הזה, התאהבתי בו.

והמפגש עם ארז החזיר לי את החשק פשוט לשים אותו בכל מקום שאפשר.

הוא נותן טעם חמצמץ עדין, צבע מיוחד, ובבישול הוא יהפוך להיות פחות חמוץ ויותר מלוח.

שימו לב שיש בחנויות תבלינים סומק טחון דק שהוא מאד סגול ומאד חמוץ. רוב הסיכויים שהוסיפו לו מלח לימון ואבקת סלק. להעמיק את הטעם והצבע ולהוזיל את המחיר.

יש סומק טורקי שיגיע טחון אבקתי קצת יותר ויש את הסומק הארצישראלי, סומק בלאדי, שהוא לרוב רטוב יותר וגרוס עבה יותר.

אם אתם רוצים לקרוא יותר על סומק וגם מתכון לסלט בצל וסומק, תוכלו לקרוא בבלוג של עז תלם שפגש את הסומק שלנו והתאהב.

בכל מקרה, יום הסיור, היה יום חם ממש, וכל מה שהיה בא כשהגענו הביתה, זה לאכול משהו קר וצונן.

הרשת, אם שמתם לב, בימי הקיץ, מלאה בתמונות של ארטיקים במיני צבעים וצורות. אבל אני חיפשתי משהו אחר ומצאתי מתכון דווקא למקפא יוגורט.

בתמונה זה היה נראה מעולה. ויוגורט בהשראת הסיור של ארז, התחבר לי מייד לסומק

ורק שתדעו שדבש מעורבב עם סומאק זה בכלל אחד הדברים המיוחדים והטעימים שיש.

קראתי את המתכון, החלטתי שבמקום רק דבש אני אוסיף גם סומק. עירבבתי, פיזרתי מעל קצת פיסטוקים, שיטחתי על נייר אפייה והכנסתי למקפיא.

אחרי כמה שעות, אי אפשר היה להוציא את זה מהתבנית. לא משנה מה ניסיתי, זה פשוט לא זז.

מסקנה מס’ 1: מקפא יוגורט לא משטחים על נייר אפייה אלא על ניילון נצמד.

וכשסוף סוף הצלחנו לחלץ טעימה זה פשוט היה….. לא טעים.

אני יודעת שעשיתי לפי המתכון בדיוק, היו שם שירי הלל למנה הזו ואני לא הבנתי מה כל כך מלהיב. לא טעים! הדבש לא היה מורגש, גם לא הסומאק וכל מה שהיה זה טעם של יוגורט חמוץ ותפל.

מסקנה מס’ 2: לא כל מה שמצטלם יפה יהיה בהכרח גם טעים כזה… מסקנה עצובה יש לומר בעידן שבו הכל חייב להצטלם נהדר.

אבל אני הייתי נחושה. והרגשתי שיש כאן פוטנציאל לא ממומש והחלטתי לנסות שוב.

מסקנה 3: כדי להרגיש את הטעמים בשלב הקפוא של היוגורט, צריך יהיה להוסיף לו הרבה יותר טעם ממה שנדמה לי.

מה שמסביר למה גלידת יוגורט כשהיא נמסה היא כ-ל כ-ך מתוקה.

אז הגדלתי באופן משמעותי ממש את כמות הסומק והדבש וגם הכנסתי אותם בנפרד ולא ערבבתי אותם קודם יחד

מסקנה מס’ 4: יוגורט ככה לבד במקפיא הוא חמוץ מידי ועם מרקם של קרח. ויש צורך לאזן לו את החמיצות והמרקם

מסקנה מס’ 4.5 יש משמעות לסוג היוגורט בו משתמשים.

אני השתמשתי ביוגורט כבשים של משק יעקבס ואין ספק שהוא עדין יותר בטעם מיוגורט בקר. גם היוגורטים השמנים של ה 8 ו 10 אחוז שומן יתנו תוצאה מצויינת. בכל מקרה אל תקחו יוגורט של 0 אחוז או משהו בסגנון. רק 4% ומעלה.

אז הכנתי שתי תערובות, לאחת הוספתי קרם פרש, ולשנייה טחינה.

עירבבתי היטב עם הסומק והדבש והעברתי למקפיא.

ויש מסקנות:

מסקנה 5: כדי להרגיש טעמים במקפא, צריך להיות נדיבים

מסקנה 6: קרם פרש (גם הוא של יעקבס) בהחלט מאזן את הטעם החמץמץ של היוגורט

מסקנה 7: גולת הכותרת של כל הניסוי הזה המקפא: שעשוי מיוגורט וטחינה. זה היה להיט. טעים. לא קפוא מידי כי הטחינה שומרת על המרקם, ונוצר טעם של מעין חלבה אגוזית טעימה ממש.

צילום: שניר (סופגי) גואטה

ולא לשכוח כמובן את הפיסטוקים שמוסיפים כאן קרנצ’יות מיוחדת. אפשר גם לקצוץ אותם ולהוסיף פנימה או לחילופין לפזר אותם בתחתית התבנית.

ועכשיו אני לגמרי סקרנית איזו גרסה תאהבו יותר.

מחכה לראות את המסקנות שלכם! תצטרפו כעוקבים לאינסטגרם שלנו או בואו לקבוצה קהילת התבלינים של איילת

ואם טרם גיליתם את נפלאות הסומק, ממליצה לכם להזמין מאיתנו את הסומק הבלאדי ופשוט להתאהב…