סינייה – מנה לאוהבי הטחינה

למי שאוהב טחינה, כמוני, סינייה היא תמיד חגיגה.

מעטה פריך של טחינה שמכסה שכבות של בשר טחון מתובל ועשיר בטעמים.

סינייה היא לא שיטת בישול או מנה. סינייה זו התבנית שבה מכינים את המנה.

והנה מה שאני כל כך אוהבת בבישול: כל מנה יכולה לקבל המון פרשנויות, תוספות, שינויים ואם יודעים לעשות את החיבור הנכון של הטעמים אז מקבלים מגוון של מנות מחומרי גלם פשוטים.

ומגש הסינייה?! נשבעת שהלכתי במיוחד לכפר השכן לחפש ולא מצאתי בגודל שרציתי, אז תשמעו. סינייה אפשר לאפות בתנור בכל תבנית שנוחה לכם או אפילו במחבת שמתאים לתנור.

בואו נדבר על המרכיבים:

סינייה הוא למעשה מאפה של שכבות.

איזה שכבות יהיו בו – אתם תחליטו. לפי הטעמים שאתם רוצים ליצור, לפי מה שיש במקרר, לפי מה שמצאתם אצל הירקן.

אתם מבינים את היופי? אפשר שכבה אחת של בשר טחון ושכבת טחינה ואפשר להוסיף שכבה של ירקות ואפשר לשחק בצבעים ובמרקמים.

קרקע פורייה ליצירתיות שלכם.

במתכון השתמשתי בחצילים מטוגנים עם בצל והוספתי שכבה של פרוסות עגבניה.

אפשר לשים כרובית, עגבניות שרי, פלפלים, ואפשר פשוט את הבשר כפי שהוא.

ואם אתם עדיין לא עוקבים אז בואו לאינסטגרם שלי. אני תמיד שמה שם תמונות תוך כדי הכנה.

בשר: שטוח או בקבב?

אז קודם כל תבחרו בשר טחון שומני. אני אפילו הוספתי שומן כבש קצת לבשר וביקשתי מהקצב לטחון אותם יחד. המלצה שלי: תבקשו צוואר ושפונדרה טחונים יחד.

שטוח זה כשאין כוח וחשק לקבב. דרך אגב, בלא מעט מסעדות מזרחיות תמצאו כך את הסינייה

קבב זה קצת יותר השקעה אבל כיף ונוח להגיש ככה מנות אישיות.

תבלינים – זה כל הסיפור

אז הנה שוב נכנסות תערובות התבלינים לסיפור והופכות הכל להרבה יותר קל ומעניין.

התערובות שיתאימו כאן: בהרט, ראס אל חנות, טאג’ין שאני ממש אוהבת, תערובת אליקו וכמובן ונציה או לילו ספייס.

כל אחת מהתערובות תיתן טעם אחר ותשאיר חותם אחר על המנה. תנסו. תתנסו. כל העניין הוא שצריך לבחור תערובת אחת. לא 5-6 תבלינים שונים כדי להגיע לאותו מנעד טעמים.

הטחינה – קווים לדמותה.

טוב. החלק שהוא לא פחות חשוב כאן זו הטחינה. אני כמובן אמליץ על טחינת אל עייאש כי אני אוהבת את המרקם והטעם שלה. אגוזי ועמוק. אבל כל טחינה שאתם אוהבים תעבוד כאן. ואם אתם אוהבים טחינה מלאה אז כמובן הטחינה של צוף היא בדיוק מתאימה למנה.

מכינים טחינה מראש: כמות שווה של מים וטחינה, מיץ לימון, שום, מלח, ותבלינים. בדר”כ כמון, אני אוהבת לתבל עם תערובת ונציה פשוט כי יש בה כבר את הכמון ואת תוספת הטעם של עשבי התיבול והפפריקה.

עכשיו הנה העניין החשוב לגבי טחינה בסינייה: היא צריכה להיות דלילה מהרגיל וחשוב לחמם אותה קודם שאתם שופכים על המנה. זה טיפ שקראתי מנוף עתאמנה בגיליון ישן של “על השולחן” וזה באמת עושה הבדל. הטחינה לא מתפרקת ונשארת במרקם נעים וטעים.

ומה עושים אם אתם לא רוצים / אוכלים בשר?

כרובית תמיד תהיה כאן תחליף ראוי ואם תוסיפו לה שומר, ברוקולי וכל ירק אחר שעולה על דעתכם תהיה כאן חגיגה אמיתית.

אפשר גם להחליף את הבשר בקטניות מתובלות כמו חומוס ועדשים.

ואם כבר ואריאציות על סינייה אז הכנתי גם סינייה דג וירקות שיצאה כל כך טעימה!

שימו לב שבתיבול הבשר הוספתי נענע קצוצה ופיסטוקים קלופים וגם שתי כפיות של ממרח עגבניות מיובשות. הם כולם יחד מוסיפים טעמים מיוחדים וקריסיפיות.

לא חייבים. אפשר לוותר אם אתם לא אוהבים או אין לכם אבל אם אתם כבר מכינים, תדאגו להצטייד מראש. רשימת כל המרכיבים שאפשר לקנות אצלנו מחכה לכם בסוף המתכון. רק להקליק ולהוסיף לסל.