איך מכינים קינואה טעימה? עושים ממנה סלט.
בואו נדבר על קינואה.
כמה מכם מאוהבים בה?
כמה מכם לא מבינים מה אלה מהשורה מעל, מוצאים בה?
אז כולם חושבים שקינואה איזה סוג של דגן ואפילו המציאו לזה שם ממש מרשים: פאסדו דגן. לא ברור מה זה אומר, אבל דגן היא לא.
היא למעשה זרעים של צמח שנקרא כף האווז ואין לו שום קשר לדגנים.
הדבר היחיד שמחבר בין קינואה למיני דגן אחרים כמו אורז, חיטה, בורגול וכד’, זה העובדה ששיטת הבישול שלה – דומה.
ולכן, כששומעים שאני אוכלת מידי פעם קינואה (ותיכף נדבר על זה) ואיך זה יכול להיות הרי קינואה זה לא “פליאו” התשובה שלי היא שאני לא הצלחתי להשתכנע מה רע בקינואה ובאיזה אופן היא מזיקה לנו, ובמה היא נניח פחות טובה מבטטה, אורז בסמטי או כל פחמימה איכותית אחרת.
אז כן או לא קינואה? זה עניין של טעם והרגשה.
באופן אישי, לא הצלחתי להתחבר לטעמים של קינואה בשום צורת בישול. הפעם היחידה שקינואה הייתה טעימה לי, זה כשאפרת מוסקוביץ בישלה איתי והכינה קינואה אדומה.
הדבר השני ששמתי לב זה שקינואה מבושלת לפעמים עושה לי תחושות של אי נוחות, אז ויתרתי.
אבל יום אחד, בעוד מדפדפת בעיתון אוכל ישן, צד את עיני מתכון לסלט בורגול עם מלא ירקות טריים.
ישר ההשראה שלי קפצה לדום מתוח. בורגול – אני לא אוכלת. אבל אולי זה יתאים עם קינואה?
יאללה. ננסה.
איך ידעתי שזה הצליח לי?
כשסופגי הצלם, שנשבע שהוא לא נוגע בקינואה, לא הפסיק לאכול מהסלט עד שכמעט לא היה מה לצלם…
אז ככה:
קינואה, היא הבסיס למנה. בישלתי אותה בדיוק כמו שמבשלים אורז. אפשר על אותו עקרון להחליף את הקינואה באורז או בכוסמת ירוקה או אלליי בכל דגן שתבחרו וטעים לכם.
ירקות: זה המקום להביא את היצירתיות שלכם לידי ביטוי ולגוון כאוות נפשכם. אני הקפדתי לבחור ירקות עם מרקם מתפצח כמו מלפפונים, פלפל, כרובית טרייה, וקוביות סלק טרי, ולא למשל עגבניות כי היה לי חשוב לשמור על האיזון במרקמים בין הקינואה הרכה לירקות הפריכים.
טעמים: הסלט הזה צריך להשאר כמה שיותר טרי ורענן בטעמים שלו ולכן השתמשתי בסה”כ בשמן זית, מיץ ליים וגרידת ליים (גם לימון זה בסדר, פשוט זה מה שיש על העץ שלנו) ותערובת טוסקנה. וזהו. לא הכבדתי במיני רטבים ותיבולים כדי לתת לכל אחד מהמרכיבים את המקום והכבוד שלו.