בבית שגדלתי בו יש אהבה מיוחדת לקרפים או בשמם המקורי בלינצ’סים.
בית הבלינצ’ס הוותיק בתל אביב היה מקום בילוי קבוע של ההורים שלי. ובכל מקום הם תמיד בדקו אם יש קרפ ממולא במשהו. לא משנה אם מתוק או מלוח העיקר שיהיה בלינצ’ס בארוחה.
וכך בארוחות מיוחדות, כשבאו אורחים חשובים, בימי הולדת של אבא ובמיוחד בחג שבועות היינו מכינים קרפים.
עשרות. רבות.
מהר מאד אמא שלי גילתה שיש לי כשרון מיוחד להכנת קרפים וכך הייתי מוצאת את עצמי במשך שעות עומדת ליד הכיריים – שופכת, מסובבת מהר, מחכה שישחים, הופכת, בודקת שמזהיב ומעבירה לצלחת. וככה ממלאת צלחת ועוד אחת ועוד אחת בערימות של עלים דקים ורכים. ולימים גם השתכללתי והייתי עובדת עם שתיים ושלוש מחבתות במקביל.
כשעברתי לתזונה נטולת גלוטן, הדרך היחידה להכין קרפים הייתה להחליף את הקמח הרגיל בקמח טפיוקה.
מצד שני, אם רוצים שזה יהיה גם דל בפחמימות כדאי להמעיט גם בטפיוקה.
אז אחרי שחיפשתי וניסיתי כמה וכמה מתכונים (מכירים את זה שהמתכון נראה קל והתמונה נראית מעולה במציאות זה לא יוצא? אז היו גם כמה כאלה) הגעתי לנוסחה שיצאה לי באמת הכי טובה.
כמה כללים חשובים כדי שבאמת יצליח לכם:
(ולא תגידו “הא, זאתי. גם אצלה המתכונים נראים טוב ולא יוצאים…”):
1. התערובת צריכה לצאת נוזלית. לא להבהל
2. כדי שהיא תעבוד טוב צריך לתת לה לנוח לפחות חצי שעה
3. תשחקו עם גובה האש. אין כאן כלל אחיד, כדאי להתחיל עם אש נמוכה בינונית, להגביר קצת, לראות שלא נשרף ואז להנמיך שוב
4. תתאמנו על הסיבוב של המחבת כדי לפזר בו את התערובת. ככל שתעשו את זה מהר ונחוש יותר ככה יצאו לכם קרפים דקים יותר.
היופי בקרפים האלה שאפשר להכין אותם כל השנה ולא לחכות למועדים מיוחדים
אפשר לשמור אותם יומיים שלושה בכלי אטום במקרר
ואפשר גם להניח בין אחד לשני דף אפייה ולהקפיא אותם לשימוש עתידי
כל המתכונים המלוחים והמתוקים שלנו נמצאים במחברת המתכונים שלי. מוזמנים להכין, לצלם ולהעלות בדף שלנו או לתייג אותנו באינסטגרם #התבליניםשלאיילת