מי שנתקל באתר שלנו בפעם הראשונה, מבין מהר מאד שאנחנו אנשי פליאו.
מה שאומר שאנחנו אוכלים חלבון מהחי. ביצים, דגים וגם בשר
ואז כשמבקשים ממני “לטבען” מתכון אני תמיד נתקעת. קצת חסרת מענה.
אין לי מושג איך הופכים משהו שאני רגילה להכין עם ביצה, למשהו שהוא בלי.
במיוחד כשמדובר באפייה שבה יש כל מיני אספקטים של התקשרות והתחברות והפעלה של מרכיבים אחד את השני .
ביצה למשל היא גם מדביקה וגם מתפיחה וגם מוסיפה קריספיות. איך מגיעים לזה בלי? לא היה לי מושג.
ומאחר שלא הייתה לי סיבה אמיתית לנסות עד היום, גם לא בדקתי.
עד שרוני הגיעה לבקר אותי.
וזה היה מן ביקור כזה ממלכתי שהתכוננו אליו אז היה ברור שאני מכינה לרוני אוכל טבעוני שכל כולו מבוסס על המוצרים שלנו, תערובות התבלינים שלנו, ועוד קצת.
ובגלל שאין כמעט אנשים שמתארחים אצלי בבוקר, שאני לא מכבדת אותם בקרקרים שלי, שהם על ללא גלוטן והם הכי פשוטים בעולם, ותמיד כיף למרוח עליהם מהממרחים המיוחדים שלנו
זה היה ברור שגם הפעם צריכים להיות קרקרים.
אז ניסיתי.
ותשמעו, המחמאה שקיבלתי מרוני הייתה שווה את הכל.
“כמה זמן חיכיתי לאכול קרקרים כאלה במרקם כזה. קראנצ’ים. טעימים. אפשר מתכון?”
אז הנה התיישבתי לכתוב אותו.
מסוג המתכונים שאני מתפללת שאצליח לשחזר באותה הצלחה.
את הביצה מחליפים טחינה ומים שעוזרים להדביק ולקמח שקדים מתווסף מעט קמח טפיוקה שמייצר את המרקם הקראנצ’י
בטעמים אפשר “לשחק” עם תערובות תבלינים וגרעינים.
שיתנו כבר את השומיות, את עשבי התיבול ותוספות הטעם שהופכות הכל להרבה יותר קל ופשוט.
הפואנטה בקרקרים האלה היא לרדד אותם בין שני דפי אפייה משומנים, לעלה דק דק
ואז לאפות.
והכי חשוב זה לא לשכוח מהם כי תוך 8 מקסימום 10 דקות (תלוי בתנור שלכם) הם כבר מוכנים.
ולשאלת השאלות: האם הם נשמרים? אף פעם לא בדקתי כי אף פעם לא נשאר כדי לבדוק. 🙂
אבל יומיים שלושה בכלי אטום כנראה ישמרו עדיין על המרקם הקריספי.
המתכון הזה כל כך קל ופשוט וזריז שאין שום בעיה להכין אותה ב 10 דקות שלוקח למישהו להחנות ולהגיע מהאוטו לדלת הכניסה…