יום העצמאות הפך כבר מזמן לחג המנגלים ומייד אחריו מגיע ל”ג בעומר שבו נדלקות המדורות שסביבן מתקיימות ארוחות שלמות.
וכמו לכל ארוחה טובה, צריך שיהיה קינוח. ואם כבר קינוח, שיהיה כזה שאפשר לצלות על המנגל או במדורה.
אז הקינוח הראשון:
בננה צלויה עם שוקולד.
כל כך קל וכיף להכין אותה ובאמת שזה כלום עבודה. חורצים, מכניסים את השוקולד, עוטפים, ומניחים על המנגל עד שהיא מתרככת
ופשוט מתענגים עליה עם כפית.
אננס צלוי מתוק פיקנטי
טוב האננס הזה דורש סיפור קצר
לפני אי אלו שנים ביליתי כמה ימים בסינגפור. המקום ידוע באוכל הרחוב שלו. דוכנים על גבי דוכנים של מלא סוגים שונים של מאכלים ממדינות שונות.
עונג צרוף והזדמנות להמון תגליות חדשות.
אז אחרי ארוחה מלאה שהורכבה מסיבוב בכמה וכמה דוכנים שונים ומשונים, הגיע זמן הקינוח.
אני, חונכתי על ברכי “קינוח זה רק מתוק. וכמה שיותר מתוק”.
מכל הדוכנים שהיו סביב, הדוכן שהכי משך את תשומת ליבי היה דווקא זה של הפירות האקזוטים. פשוט כי במקום שבו אני גדלתי, הפירות האלה היו זמינים רק בתוך קופסת שימורים. מעולם לא אכלתי אותם טריים.
אז לקחתי לי ברוב עונג קופסא עם קוביות אננס ומנגו ופיטייה ועוד מיני פירות שאפילו לא ידעתי איך קוראים להם
ורגע לפני שעזבתי את הדוכן, המוכרת המקסימה חייכה את חיוכה הרחב וחסר השיניים והציעה לי לקחת גם רוטב ליד.
הרוטב היה כהה וסמיך ולי היה ברור שמדובר באיזה רוטב מתקתק להפליא שכדאי לי לשפוך בנדיבות על הפירות.
ועוד שאלתי אותה אם זה מתאים לפירות והיא, בחיוך עוד יותר רחב ענתה לי באנגלית ממש עילגת “דיס איז גוד. וורי גוד”
אם היא כל כך מתלהבת. ברור שגם אני אתלהב לא?!
שפכתי. בנדיבות רבה. נעצתי מזלג באננס. והכנסתי לפה.
לרגע היה שם טעם מתוק מתוק של אננס ואחרי שנייה הכל התחיל לבעור! פשוט ככה. בוער!!
מסתבר שבמזרח הרחוק, אוכלים פירות עם…רוטב חריף אש!!
אני לא יכולה לתאר לכם את ההרגשה. עמדתי שם, בוערת כולי, עם קופסת פירות יפיפיה ולא ממש ידעתי מה לעשות עם עצמי.
מאז חלפו שנים.
אננס זה אחד הפירות שאני הכי אוהבת. בכל צורה ובכל דרך הגשה
ויש משהו מענג בלקחת פרוסת אננס, לצלות אותה על המנגל ולתת לסוכרים הטבעיים שלה להתקרמל ואז לבזוק מלמעלה מלח צ’ילי ולהתענג על שילוב הטעמים שנוגע בכל אחת מבלוטות הטעם ומשאיר עליה רושם.
אז אם ל”ג בעומר מתקרב, או אפילו עוד ארוחה שבה מדליקים את המנגל, ואתם רוצים להתפנק בקינוח – בננה אחת, אננס אחד. זה כל הסיפור…